בן יהודית וזאב, נולד ביום ט' באדר תרפ"ה (5.3.1925) בעיר לודז', פולין. בצעירותו עברו ההורים לבלגיה והשתקעו באנטוורפן. לואי, כפי שנקרא בשמו הלועזי, למד בבית-ספר תיכון, אך לא הספיק לסיים את לימודיו, בשל פלישת הגרמנים לבלגיה. הוריו נלקחו למחנה-ההשמדה אושוויץ ונרצחו. אריה ואחיו משה, שנכלאו אף הם, הצליחו לברוח והגיעו בשנת 1942 לשוויץ, שם נשארו כל ימי המלחמה. עם תום המלחמה עלה האח מיד לארץ, ואילו אריה חזר לבלגיה כדי לחסל את הקשור ברכוש המשפחה ועלה כעבור שנה, בשנת 1946 באוניית-המעפילים "ביריה". עם בואו הצטרף לגרעין ההתיישבותי "שגב" של חבר הקבוצות אך הגרעין התפרק וחלק מחבריו הצטרף לקבוצת השרון. אריה הצטרף אחר-כך לאחיו שהיה שומר פרדס בכפר סבא ועבר יחד איתו לחיפה.

בתחילת מלחמת-העצמאות, יום אחרי ההתקפה הערבית הראשונה על דן וכפר סולד התייצב לשירות. יצא לגליל העליון, הצטרף לגדוד לוחם בחטיבת "כרמלי" והשתתף בפעולותיו. משם הועבר לגיזרת ג'נין. לאחר בלימת הפלישה בעמק-הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 2-3 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק-הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד, ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948).

ביום כ' באב תש"י (3.8.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.